אני לא קוגרית

יש לי ווידוי: אני לא קוגרית. ילדים שקטנים ממני ממש לא עושים לי את זה. אתם מזכירים לי במקרה הטוב חניכים שלי ובמקרה הרע את האחים שלי. בכל מקרה לא משהו שאני רוצה לצאת איתו. מסאז' בכתפיים זה נחמד, ונעימי ביד זה יפה, אבל המפשעה שלי היא מחוץ לתחום. תתמודדו.

ואתם יודעים מה, אני לא נגד התופעה הזו. זה טבעי ונורמלי לחלוטין שבחורה תרצה בן זוג צעיר ממה לדייט, למערכת יחסים ואפילו כבן זוג תחת החופה. אולם במקרה הקוגרית כמו במקרי חיבה בין נשים צעירות לגברים זקנים ( סליחה, מאותגרי גיל - תופעה שארחיב עליה בפוסט אחר) מערכת כזו יכולה להתחיל בכלל רק אם היא מראה סימנים שהיא רוצה אותו. וכאן באה הבהרה, חיבוק לא שווה אני רוצה אותך. זה דרך להראות חיבה לאנשים שאתה אוהב. גם את המשפחה שלי אני מחבקת. זה לא אומר שאני רוצה להיות עם מי מהם.

אז בבקשה, אל תתחילו איתי. אמנם גברים מחזרים זה נחמד ומחמיא. המילה לפלרטט היא לא מילה גסה. אבל אם אתה צעיר ממני, והבהרתי לך שיש לי חבר, ואתה מושא אהבה של אחות שלי ( WTF :O  - כן אתה עד כדי כך צעיר ) אל תתחיל איתי. זה מטריד.

נ"ב: כל קשר בין הפוסט לחיים האמיתיים מקרי בהחלט ;)

אני אוהבת את מאסטר שף הישראלי

יש לי ווידוי: אני אוהבת את מאסטר שף. התוכנית הזו היא בעייני התגלמות הישראלי, ואם לדייק: הישראלי היפה. מי שעוקב באדיקות כמו אחרי התוכנית לא יכול להתעלם מכמה דפוסים שחוזרים על עצמם אצל המשתתפים. הם נחושים להצליח, רוצים בכל מאודם להגיע לגמר ו... הם אנשים נפלאים עם המון כבוד והערכה אחד אצל השני. 

בכל התוכנית לא יצא לי לראות ולו פעם אחד מישהו מלין על אחד מהמשתתפים, אלא להפך. יש המון פירגון והמון עזרה בין המשתתפים. הם נותנים טיפים, משיאים עצה ואפילו מרימים את מכסה הסיר ומסתכלים לאחר בתבשיל בשביל לראות שהוא מצליח לעקוב אחרי המתכון ולבצע אותו נכון ( פרק השיחזורים). לזה אני קוראת הישראליות היפה. כל מי שרוצה לראות דוגמת נגד, רק צריך להסתכל בתוכניות הבישול האמריקאיות הרוויות זעם, כעס וחוסר פרגון. 

ולכן אני אוהבת את מאסטר שף